בית המשפט למשפחה בנצרת קבע, כי הכנסת כלב לבית המגורים המשותף של בני זוג על ידי האישה, בניגוד להסכמתו של הבעל – אסורה! ולא רק זאת, בית המשפט קבע כי הכנסת כלב ללא הסכמה, כמוה בעצם כהכנסת גבר זר הביתה שברור, שהבעל יכול להתנגד לכך.
בית המשפט דחה בעצם את כל טענות האישה שניסתה להצדיק את התנהלותה ולמעשה, קיבל את טענות הבעל כי שני הכלבים שהוכנסו לביתם המשותף בניגוד לרצונו, מהווים מטרד עבורו ומונעים ממנו לנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי בבית שחצי מהזכויות בו הינן שלו כדין.
מוגש מטעם פורטל מתגרשים חכם https://www.todivorce.co.il/
הכלבים הובאו על ידי האישה אל הבית המשותף
בני הזוג נשואים מזה למעלה מעשרים שנה ולהם ארבעה ילדים. הבעל הינו דתי והאישה הייתה חילונית שחזרה בתשובה בעקבות הבעל. בין הצדדים נוצרו מחלוקות וסכסוכים שהם לא הצליחו לפתור ביניהם ולכן התגוררו כל אחד בחדר אחר של הבית מבלי ליצור עדיין הפרדה רכושית.
בתוך כל ההליכים המשפטיים שמתנהלים בין השניים, החליטה האישה ביום בהיר אחד, להביא כלבה גדולה לביתם המשותף ולאחר זמן קצר, להביא כלב גדול נוסף וכל זה, מבלי לקבל את הסכמתו של הבעל ואף ללא ידיעתו!.
הבעל הגיש בקשה דחופה להוציא את הכלבים מהבית ובית המשפט דן בבקשה במסגרת התביעה הרכושית, כי מדובר למעשה בבית המשותף של בני הזוג.
הבעל טען כי האישה עושה שימוש בכלבים כדי להוציאו מהבית המשותף
הבעל טען בפני בית המשפט, כי במשך זמן רב האישה ממררת את חייו בביתם המשותף בכדי לגרום לו להתייאש ולעזוב את הבית ולאבד את זכויותיו (כך לפי דעת האישה לפחות). מנגנת מוזיקה רועשת, הורסת את בגדיו, מחטטת לו בחפצים האישיים , מגישה תלונת שווא במשטרה ועוד.
כחלק מפגיעתה של האישה בשגרת חייו של הבעל, טען הוא, החליטה היא להביא את שני הכלבים הגדולים לבית המשותף, כלבים אשר מדיפים ריח בבית, עושים צרכיהם בבית, מלכלכים ואף תוקפים את הבעל ולכן, יש להוציאם שישהו מחוץ לבית, כי מפריעים לחייו הרגילים.
הבעל אף טען, כי בכל שנות נישואיהם, מעולם לא חשבה האישה בכלל על גידול כלבים בבית ולכן, ברור שכל מטרצה הינה לפגוע בבעל.
האישה טענה כי הכלבים הינם לצרכי ביטחון והגנה
עיקר טענותיה של האישה היו, כי הכלבים הובאו על ידה כי היא פוחדת מהבעל ומכך שיתקוף אותה ולכן הביאה את שני הכלבים שישמרו עליה וישרו עליה ביטחון ובנוסף, הינם משמעותיים עבור ילדיה ועוזרים להם לעבור את הקשיים הנפשיים במהלך הליכי הגירושין.
מלבד זאת טענה האישה, כי הכלבים מחונכים ונקיים ואינם מפריעים לבעל.
בקשת הבעל התקבלה- האישה חויבה להוציא את הכלבים מהבית המשותף
בפסק דינו, השווה בית המשפט הכנסת כלב לבית משותף על ידי האישה ללא הסכמת הבעל, להכנסת גבר זר לבית- באופן בו גם כאן קיימת לבעל הזכות המלאה להתנגד לכך.
בית המשפט קבע, כי התובעת לא הצליחה להראות כיצד זה לאחר מעל 20 שנה של חיים משותפים שבהם לא היה כלב בבית, לפתע נדרשת האישה לשניים, כאשר ברור שזה לא לצרכי הגנה ביטחון כפי שניסתה האישה לטעון, כאשר אף יתר טענותיה נדחו בזו אחר זו.
בית המשפט קבע, כי מאחר ומדובר בדירה משותפת, השייכת לבעל ולאישה בחלקים שווים, הרי שזכותו של הבעל לדרוש כי לא יוכנסו לדירה כלבים וחובה האישה להידרש לכך.
ולכן, בית המשפט חייב את האישה להוציא את הכלבים לחצר האחורית, שם ישהו קשורים ולא יוכלו להיכנס לבית המשותף כלל.
לכן, בפעם הבאה, גם בין שלל הרגשות והרצון "לנצח", כדאי לשים לב טוב טוב מה מהווה משחק הוגן ומה לא, כי אחרת זה פשוט יעלה לכם כסף!.
לקריאת פסק הדין המלא ראו: 16157-05-20.